סיפורן של שתי ערים : יבנה וניקיאה דניאל בויארין אני פותח במין פרדוקס או חידה , תעלומה לה אני יכול לקרוא 'חידתה של יבנה . ' כך כתב שעיה כהן בחיבורו , שהפך כמעט לקלסי : שנה או שנתיים לפני מועצת הכנסייה בניקיאה כתב קונסטנטינוס לאלכסנדר ולאריוס , מנהיגי המפלגות הנאבקות ביניהן , וביקש מהם להבין שהם היו מאוחדים יותר באמונותיהם המשותפות , מאשר חלוקים ביניהם במחלוקת על טבעה של הדמות השנייה בשילוש . ינהגו נא כיאה לעמיתים באסכולה פילוסופית המתווכחים באופן תרבותי על הדוקטרינות של האסכולה ( אבסביוס , חיי קונסטנטינוס . ( 71 , 2 המועצה של ניקיאה התעלמה מעצתו של הקיסר וגירשה את האריאנים . חכמי יבנה הטרימו את עצתו של קונסטנטינוס . הם יצרו חברה המבוססת על הדוקטרינה שבעלי מחלוקת מקדמים בוויכוחיהם את 'דברי אלוהים חיים ' . ' רבים מן המחקרים הנוצריים והיהודיים הקודמים לכהן שרטטו באופן שונה לגמרי את יבנה ( המתוארכת כמשוער לשנת 90 לספירה , ( וכפי שתיאר זאת כהן עצמו : לפי הדעה המקובלת , חדלה הכיתתיות כאשר הפרושים שנאספו ביבנה , סילקו את כל אלו שלא היו חברים במפלגתם שלהם . הנוצרים הוצאו מכלל החברה , הקנון המקר...
אל הספר