הערות לסיפור יוסף בן טוביה ( קדמוניות היהודים יב , סע' 154 ואילך ) בפפירוסים שנתגלו בארכיון של זנון מופיע טוביה כאישיות חשובה בארץ עמון , כראש מושבה צבאית בעבר הירדן ומגומד בקשרים הדוקים עם המלד תלמי השני פילאדלפוס ( 283—246 ) ועם אפולוניוס , שר הכספים שלו . בראשית "מלחמת היהודים" שומעים אנו על בני טוביה כנוטלים חלק מכריע במאבקם של תקיפי ירושלים על השלטון בעיר , — והם שמניעים את אנטיוכוס הרביעי לנקוט בקו מדיני קיצוני נגד היהודים המגיע לשיאו בשוד המקדש ובפגיעות בפולחן היהודי . בקדמוניות היהודים , ספר יב , סעי 154 ואילן , ניתן לנו סיפור עלייתו של יוסף בן טוביה , והוא שמשלים לנו חוליה עיקרית בשרשרת ההתקדמות הבלתי פוסקת של בית טוביה על רקע השלטון ההלניסטי בארץ ישראל . ב '' קדמוניות" מתאר לנו יוספוס איד שהצעיר ברון הכשרונות , יוסף בן טוביה , נהיה לאישיות המרכזית ביהודה , האפיל על הכהן הגדול חוניו וזכה להשפעה יוצאת מגדר הרגיל בחצר המלך באלכסנדריה . הודות לתבונתו נתמנה לחוכר המסים העליון בכל תחום השלטון התלמי בסוריה ופויניקי . בתפקיד זז ? פעל הוא , לפי יוספוס , במשך עשרים ושתים שנה . כמוכס ב...
אל הספר