ב . חירות האשה והסרת הרעלה תירגמה : ליאת קהמא עקרון החירות הפילוסופים הקדומים לא טעו לגבי אף סוגיה כפי שטעו בסוגיית החירות האנושית . הם האמינו שאללה ברא שני סוגי בני אדם . לסוג אחד הוא העניק את החירות , ועל הסוג האחר כפה את העבדות . חייהם של בני החורין היו רחוקים מעצמאות אישית . חייהם היו נתונים להשפעת ראשי המשפחות וראשי השלטון . ההיסטוריה מלמדת אותנו כי בתקופות הקדומות הללו , השלטון היה מתערב בחיי הפרט , ובעיקר בכל הנוגע למשפחה , חינוך , אמונה , מוסר וחיי הרגש . השלטון אף היה קובע את מחירי הסחורה בשוקי הסחר . התערבות השלטון בענייני הפרט הגיעה לכדי כך שחוקי היוונים הקדומים אסרו על נשים לצאת מבתיהן , מלבד במקרים מיוחדים . החיים החברתיים היו משולים לחיים הצבאיים . השליט היה מצווה מה שהוא רצה ומתי שהוא רצה , ולנשלטים לא נותר אלא לציית להוראותיו . ככל שהעולם נעשה מתורבת יותר , הפרט נחלץ בהדרגה משלטונה של החברה וחירותו גברה . נתחלפו היוצרות - מה שהיה בעבר נפוץ ורווח , היה לחריג שבחריגים . התרבות הגיעה לדרגה , שבה נהנה האדם ממידה מקסימלית של חירות וחופש . הסיבה לכך היא שהחשיבה האנושית התפתחה...
אל הספר