8 ההסתדרות הציונית החדשה החלטתו של זיבוטינסקי להשתתף בקונגרס הציוני ה 18 היתה , כאמור , החלטה טאקטית בעיקרה , — כעין מחווה לכיבוד רצונם של אנשי-שורה רבים במפלגתו . ואולם בתוך כך לא משך ידו גס מפעולה מדינית עצמאית , חרף האיסור מצד ההסתדרות הציונית . מיד לעלייתו של הנאציזם לשלטון בגרמניה ( ינואר ( 193 3 נחלץ זיבוטינסקי למלחמה נגדו . הבעיה נתפסה בעיניו בממדיה הרחבים ו המאבק לא היה מעניינה של הציונות בלבד , אלא של כלל ישראל . קיומו של העם כולו הועמד בסכנה , כדברי זיבוטינסקי : " אם נועד משטרו של היטלר להתקיים , נחרץ גורלה של יהדות העולם . " כדי שלא לכבול את ידי תנועתו בפעולתה , הכריז זיבוטינסקי על הפסקת פעילותן של הצה"ר ובית '' ר בגרמניה לאלתר , וכדי שלא לעשות את יהודי גרמניה לבני-ערובה , הודיע מראש , כי הוא לא יתחשב בדעתם ובקולם כאשר יתכנן את המערכה נגד המשטר החדש . בכך חזר , למעשה , על העמדה שנקט , במצב דומה , כלפי הישוב העברי בעקבות הצטרפותה של תורכיה למלחמה ב . 1914 דרכי המלחמה הפתוחות ליהודי העולם היו מצומצמות ; מלבד הוקעתו המוסרית של הנאציזם קרא ז'בוטינסקי לחרם כלכלי על גרמניה . בארה"...
אל הספר