6 בית"ר והמפלגה ה רביזיוניסטית פרישת ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית לא נבעה מהתאכזבותו מעצם הרעיון , אלא מן העסקנים העומדים ליד ההגה . פעמים הוא בא לידי הרהור , שמא אין הדור כשר למהפכה . הבעיה לא התמקדה בהגדרת האידיאולוגיה , כי אם בגיוס אנשי-שורה ראויים לשמם שיקזכנו ללכת לאורה . ברור היה לו , כי רק טיפוס חדש בקרב עם ישראל , שיהא מעורטל מערכי הגלות וממורשתה , יוכל להטיל את המעמסה על שכמו כדי לחולל שינוי-ערכים אמיתי . הוא חלם על גזע שיהיה "גאון ונדיב ואכזר . " בחדשים הראשונים לאחר פרישתו פנה לעיסוקיו הפרטיים י היה עליו להבטיח לו ולמשפחתו אמצעי קיום . הוא ישב בברלין וכתב כקביעות ב"ראזסווייט , " שהיה בעת ההיא בטאונן של כל הסיעות הציוניות , ואף קיבל על עצמו לצאת למסע הרצאות בליטא , לטביה ואסטוניה כדי למלא את קופת העתון . כך נזדמן לו לבקר בריגה , בחורף , 1923 ולהרצות לפני חברי הקורפורציה של הסטודנטים " חשמונאי" על "אקטיוויזם וציונות . " למשמע דבריו הציגו לפניו הסטודנטים שאלה ברורה ; ומה הלאה ? לא יתכן , אמרו לו , להפיץ השקפות שיש בהן כדי להתסיס את הנוער , בלא לקרוא להם לפעולה . הס דרשו ממנו ...
אל הספר