פרק שלושה עשר לשאלת ההסתגרות העדתית של יוצאי תוניסיה שלמה דשן יש סבורים שבתי כנסת עדתיים הם איים של שמרנות והסתגרות עדתית . בעקבות סברה וו מקובלת דעה שטוב לעודד בניית בתי כנסת מרכזיים , שבהם ייפגשו אנשי עדות שונות , על חשבון בתי כנסת עדתיים קטנים . בפרק זה נעיין בנעשה פנימה בבית כנסת עדתי אחד , ובניגוד לדעה המקובלת ניתקל ברגישות רבה למציאות החברתית הרב גונית הסובבת את קהל בית הכנסת . אף נמצא פתיחות לק ליטת חידושים , הנוגעים ברבדים עמוקים של זהות האנשים ' . אחת התופעות של תקופת העלייה ההמונית לארץ , בדומה למה שאירע במצבים דומים בארצות אחרות ( ילינק , תשל"ג , ( היא צמיחת 'בתי כנסת עדתיים . ' קהל באי בית הכנסת העדתי מתגבש סביב גרעין של אנשים , שמוצאם מאותו מקום בחו"ל , או המקיים גוון מקומי של מסורת יהודית . גוון מיוחד זה עשוי לכלול לשון או עגה , ניגונים ומנהגים . הגם שהעולים דבקים בנהגים העתיקים , הרי גם בנוהג הדתי מתחולל תהליך של שינוי , בדומה למצב בתחומי חיים אחרים . בפרק זה נבחן את אופי השינויים הדתיים החלים בבית כנסת עדתי , ואת הקשר בין השינויים האלה לבין בעיית הזהות העדתית של קהל בית...
אל הספר