פרק שמיני קודש וחול בעלייה לרגל למירון משה שוקד בספרות היפה וכן בספרות המדעית מקובל לעמוד על התפוררות המסגרות המסורתיות בקרב העולים ובני הדור הצעיר , ובמיוחד בעדת יוצאי מרוקו . כך , למשל , מרבים להרגיש את ההתרחקות מערכי הדת והמסורת , שבמקומם בא כביכול חיקוי שטחי של צורות תרבות ובידור מערביים . מחקרי מעיד שתיאורים אלו ניזונים לרוב מהסתכלות שטחית ומהיקש מן הפרט המגיע לכותרות אל חלק גדול מן הכלל , שדרך חייו מתנהלת במסלולים אחרים . פרק זה מתאר קהילה של יוצאי מרוקו , שמתחולל בה תהליך יסודי של שינוי חברתי וכלכלי , ואף על פי כן אין שינוי זה גורר בהכרח התרחקות מאורח החיים הדתי . יתירה מזו : אנשי הכפר שאותו אתאר , מנסים לבטא את השינויים שחלים בהם דווקא באמצעות הפעילות הדתית . עצם המשיכה הגוברת בשנים האחרונות , בקרב יוצאי צפון אפריקה , לעליות לרגל למקומות הקדושים , ובמיוחד לקבר רשב"י במירון , מעידה על רבגוניות התגובה התרבותית למציאות החדשה בישראל . נפתח תיאורנו בדיון על הגישות המקובלות לחקר צמיחתן של תנועות דתיות חדשות . סוציולוגים של הדת , הממשיכים במסורת התיאורטית של מאכס ובר , נוהגים לחפש קש...
אל הספר