חלק שני שיטות ההוראה בכיתה ובמוסד החינוכי חלק זה מתמקד בהתפתחויות הדידקטיות של גישות שיטות ההוראה החדשניות המרכזיות שהיו נהוגות בכיתה ובמוסד החינוכי למן קום המדינה . לא נכללו כאן השיטות המסורתיות המקובלות , שלא חל בהן כל שינוי , כגון שיטות ההוראה הפרונטליות הסמכותיות . על כן התיאורים כוללים בעיקר את שהתרחש בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים . התיאורים הכלולים בחלק זה מתייחסים לגישות אחדות בהוראה : הוראה שמטרותיה העיקריות היו הטיפול בפרט במסגרת הכיתה הלומדת , גישה שהחלה כהוראה יחידנית , והתפתחה , עקב התאמותיה לשינויים ולצרכים שחלו בשדה , להוראה מותאמת ; גישת ההוראה המשקמת מיסודו של פרנקנשטיין , שבסיסיה העיקריים היו הפסיכולוגיה של תורת המעמקים והבנות חברתיות סוציולוגיות . גם גישה זו עברה התפתחויות ושינויים במהלך השנים למן ייסודה ועד היום ; גישת הוראה שהחלה כעבודה בקבוצות והתפתחה ללמידה שיתופית , עקב הבנות עמוקות שחלו אצל הוגיה ומפעיליה , שצפו בילדים במהלך למידתם וחקרו את המתרחש בלמידה המתנהלת במסגרת של קבוצת לומדים ; גישה אחרת , המקיפה סוגי הוראה אחדים , החלה בלמידה פעילה של ילדים הלומדים...
אל הספר