מעמדו הפרופסיונלי של המורה בארץ־ישראל 1913-1892 יואב סילברט

מעמדו הפרופסיונלי של המורה בארץ ישראל 1913-1892 יואב סילברט לא אדות נשמעים קולות טרוניה בציבור המורים כי מעמד המורה נשחק , לעומת מעמדו בתקופות רחוקות . עמדה זו אף זכתה בעבר בתמיכה מחקרית על-ידי יוסף בן דוד , ( 1956 ) שהצביע על כך שחלה שחיקה במעמדו של המורה בעיני הציבור ובעיני עצמו מראשית החינוך העברי בארץ ישראל ( בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה ) ועד מועד כתיבת מחקרו . ספרות המחקר בעולם מצביעה על קשר בין מאפייניו הפרופסיונליים של משלח יד לבין מעמדו כלפי חוץ ובעיני העמיתים למקצוע . ( Abbott , 1991 Carr Sounders , 1966 ; Hughes , 1965 ;) במאמר זה אבחן את התמורות שחלו במעמד המורה בשנים 1892 עד , 1913 ואראה כיצד המורה העברי , שירש את מעמדו המסורתי הנחות של ה"מלמד" בעיירה היהודית במזרח אירופה , נאבק מאבק מר ועיקש לשיפור מיצבו , והצליח בכך בהדרגה , עד שהגיע לשיאו בשנים . 1914-1913 אמשיך ואטען ששיפור זה במעמדו של המורה חל בד בבד עם רכישת מאפיינים האופייניים לפרופםיות החופשיות . האשליה שמעמדו של המורה היה גבוה כל אותה תקופה נובעת , לטענתי , מהישגיו המרשימים לקראת סופה . לצורך תיאור מעמד...  אל הספר
רמות