תיאוריית הניהול השיתופי וגורמיה ההתנייתיים התיאוריה הקרויה בספרות תיאוריית "התלויות בנסיבות" ( או ההתניה ) של קבלת ההחלטות מתייחסת לעבודותיהם של טננבאום ושמידט" משנת , 1958 של ורום וייטון משנת " 1973 ושל פרנק הלר ממכון טויסטוק ועמיתיו משנת " . 1981 בתת פרק זה נתמקד רק בשני האחרונים , בזכות ייחודיותם בבחינת מגוון רב של משתנים בלתי תלויים , שעליהם נשען דפוס קבלת ההחלטות של המנהל . ההתעניינות של ורום בתיאוריית קבלת ההחלטות החלה למעשה עוד בהיותו חבר ב"קבוצת מישיגן , " שבראשה עמד ליקרט *' . העסיקה את ורום שאלת השיתוף בקבלת החלטות , שרבים באותה תקופה ראו בה את המהפכה השלישית של המינהל . ורום שאל עצמו , האם שיתוף בקבלת החלטות אומנם רצוי בכל מצבי האומנם מעוניינים עובדים להיות שותפים בכל עת בקבלת החלטות ? היש קשר בין דרך קבלת ההחלטה לבין איכות ההחלטה ? הדגם שפיתח יחד עם חברו ייטון ( Yetton ) מתבסס למעשה על דגם טננבאום שמידט משנת , 1958 תוך שכלולו . בולטות בדגם של טננבאום שמידט שבע דרגות השיתוף של העובדים בקבלת ההחלטות שפיתחו - ממצב שבו מחליט המנהל לבדו למצב שבו מרשה המנהל לכפיפים להחליט בעצמם ....
אל הספר