הגישה הפונקציונליסטית והמבנה הארגוני לפיפרסונם הגישה הפונקציונליסטית חותרת להבין את תרומתו של כל רכיב בארגון לשלם . רכיב בארגון הוא פונקציונלי כאשר הוא ממלא תפקיד העונה על הצורך של השלם . מאידך גיסא , כאשר מונע אותו חלק את הספקת הצורך , נאמר שהוא דיספונקציונלי לצורך הכללי . מכאן יכולים אנו להסיק , שחלק מסוים יכול להיות פונקציונלי בסיפוק צורך אחד ודיספונקציונלי בסיפוק צרכים אחרים . במקרה כזה , יש צורך להעריך את מאזן הנטו של התוצאות המצטברות , כדי לדעת אם ההשפעה הכוללת של חלק מסוים במערכת היא פונקציונלית או אינה כזו . לדוגמה : דו"חות סטטיסטיים מספקים לפקידים הרשמיים - למנהלים - מידע מדויק על פעילות כפיפיהם . דו"חות אלה מספקים בסיס רציונלי לפיקוח על עבודת הכפיפים ומכוונים לשיפור עבודתם ( ונותנים גם תמונה על הספקי העבודה של הפועלים . ( ברם , דו"ח סטטיסטי יכול לשרת צורך ביחידה אחרת - איתור עיסוקים ( ברשת התעסוקה ) למובטלים . אם הוא מצליח בכך , סימן שהשלים את הפונקציה שנועדה לדו"ח זה . לדו"ח הסטטיסטי יש פונקציה גלויה - הספקת מידע למקבלי החלטות , אך יש לו גם פונקציה חבויה , ( Latent ) שהיא בע...
אל הספר