סיכום

סיכום ברנרד , כפולט , נחשב בפילוסופיה המינהלית כממזג יסודות קלאסיים עם יסודות מודרניים . מהתיאוריה הקלאסית "קנה" את רעיון האוניוורסליזם של עקרונותיו וההכרה במבנה הארגוני הפורמלי . בניגוד לתיאוריה הקלאסית , שבר ברנרד מוסכמות שנחשבו למקודשות בתיאוריה המינהלית של זמנו וגם בזו שאחריו . כאמריקני , שניזון מן העיקרון של "פולחן היעילות , " לא ויתר על היעילות הכלכלית של הארגון , אן ראה גם את היתרון הכלכלי שבשיתוף עובדים , שבמנהיגות מפעילה , שבהיענות לצרכים של העובד . ברנרד היה ריאליסט , שהכיר את עולם העשייה המינהלית ולא היה יכול להתעלם מן העובדה שלנהל פירושו לתאם מאמצים , להפעיל , להבטיח הסתגלות למצבים משתנים , להמריץ באמצעים רבים ומגוונים , ואף-על פי כן היה בו גם מן החזון . תורת הסמכות שלו היא בבחינת כפירה בעקרון הסמכות מלמעלה למטה . אפשר לטעות ולראות בה קריאה עקיפה למרד של הכפיפים , אך למעשה כוונה למנהל בדרשה ממנו שלא לבסס את סמכותו על המינוי הפורמלי בלבד . ברנרד הכיר בחשיבותו של הארגון הבלתי פורמלי לתפקודו של הארגון , אך לא ויתר על המימד הפורמלי . כפולט , היה גם הוא חסיד האינטגרציה , וכעמית...  אל הספר
רמות