הביקורת על הניהול המדעי ומידת תקפותו בימינו כדי להבין את מקומה של תנועת הניהול המדעי במחשבה ובהיסטוריה של המינהל , מן הראוי לחזור לספרו של טיילור , שנכתב כדי להציג את עקרונותיה של אסכולה זו . כך הוא כותב בעמודים : 27-26 "הניהול המדעי אינו המלצה ליעילות , אינו מערכת לבונוסים וגם אינו מערכת לחקר זמן ותנועה ... אלא זו מהפכה מחשבתית רוחנית " . מהפכה בכל הנוגע בעובד , במקומו במפעל , בחובותיו לתפקידו , ליחסיו עם זולתו בעבודה וליחסיו עם המעביד . ראייה לאחור מגלה , שרעיונותיו של טיילור ושל עמיתיו הוצעו כבר אז על ידי בבג " . ' אך בניגוד לו , העלה טיילור את הרעיונות לרמה של תפיסה מקפת , אינטגרטיבית . באופן כללי ניתן לומר , שהניהול המדעי היה תוצר של סביבתו , במובן זה שנענה ללחצים של התעשייה , שחתרה לייצור המוני במינימום של משאבים . המטרה - מקסימום תפוקה - קידשה את האמצעים . זה היה עידן של ראיית האדם בצורה מכניסטית . המפעל היה מובנה וקשוח ובא לענות על שלושה תחומי הגיון : הגיון הגודל , המושתת על הייצור ההמוני ; הגיון הזמן המדוד , שבא למנוע בזבוז משאבים והפחתת העייפות של העובד ; הגיון הבקרה , הנגזרת...
אל הספר