ההשפעה הפרדוקסלית של תרופות מעוררות ההשפעה הפרדוקסלית של תרופות מעוררות , דוגמת ריטלין ורקסררין , מתבטאת בכך שהשפעת התרופה על ילרים היפראקטיביים היא השפעה מרגיעה , בניגוד להשפעה המעוררת שיש לתרופה על ילרים רגילים ועל מבוגרים . אמפירית מתבטאת הפררוקסליות בכך , שאותו חומר הניתן לאוכלוסיות שונות גורם לתופעות התנהגותיות שונות . מבחינה פרמקולוגית לא נמצאו ער כה השפעות שונות בשתי האוכלוסיות , הרגילה וההיפראקטיבית . במחקר , שבו הושוו השפעות הריטלין על ילרים רגילים וילדים היפראקטיביים , נמצאו תופעות לווי דומות בשתי הקבוצות . אצל שתיהן ניכר שיפור רומה בביצוע ואותם שינויים בפעילות החשמלית של המוח . בשתי הקבוצות לא ניכר שיפור בביצוע קוגניטיבי או בלמידה ( ריר והרסקו , . ( 1981 רעיון ההשפעה הפררוקסלית מעורר ספק משתי בחינות : א . אין כל עדות שילדים היפראקטיביים מושפעים מן התרופה בצורה שונה מילדים אחרים . ב . השפעת התרופה קשורה כנראה יותר ביכולת של האדם להגיב בצורה מתואמת מאשר בהפחתה של רמת הפעילות ( ריר והרסקו , . ( 1981 על רקע שיקולים אלה , מביעים חוקרים שונים התנגדות למסקנה ברבר ההשפעה הפרדוקסלית ...
אל הספר