קביעת המינון נהוג לתת את התרופות בימי לימודים בלבד ולא בסופי שבוע ובחופשות . כך ניתן לעכב את הגברת הסובלנות לתרופה ולמנוע את הצורך בהגרלת המינון . מומלץ לעשות הפסקות מדי פעם ולצפות בתגובות של הילד . שינוי בולט מצדיק חידוש מיידי של הטיפול בעוד שהיעדר שינויים ברורים מעלה ספק ברבר יעילותו של הטיפול או התאמתו . בהיעדר קריטריונים ברורים , מתבסס הרופא בעיקר על תהליך של ניסוי וטעייה , שבו קובעות תגובות המטופל את צורת הטיפול שיקבל . יש לזכור , כי התגובה הראשונית האופיינית על השימוש בתרופה היא חיובית ומאופיינת בשיפור העירנות והקשב . מקובל לחשוב כי בשלב הראשון של קבלת התרופה פועלים , נוסף לגורמים פרמקולוגיים , גם השפעות פסיכולוגיות , הקשורות בציפיות להשפעת התרופה . מקובל לתת טיפול סטימולנטי לילדים בגיל 5 ער 12 שנים . אצל ילדים צעיריס יותר אין התגובות ניתנות לניבוי ולעיתים מופיעה החמרה בסימפטומים . לילדים אלה מתאים הדקסדרין יותר מאשר הריטלין . לגבי מתבגרים קיים ספק רב באשר ליעילות הטיפול הסטימולנטי .
אל הספר