הפרעת קשב עם היפראקטיביות כמו לגבי הפרעות קשב בכלל , כך גם לגבי התנהגות היפראקטיבית . מבחינת הערכת התופעה והכנת תוכנית הטיפול , חשוב לקבוע אם התנהגות זו היא ראשונית , על רקע נוירולוגי , או משנית , תוצאת תסכול שגרמו חוויות כישלון רבות . לגבי הבחנה זו יש חשיבות רבה להערכה נוירופסיכולוגית מקפת ( קזיק , סבטינו וספונטגן , . ( 1986 התיאור ההתנהגותי של הפרעה זו : בכיתה - קשיים בתפקוד רצוף במשימות ובארגון העבודה . העבודה מבוצעת ברשלנות ובצורה אימפולסיבית . במבחנים אינדיווידואליים מופיעות טעויות רבות מתוך חוסר תשומת לב : דילוגים והשמטות של מילים ואותיות או תוספות מיותרות של אותיות ומתן פירושים מוטעים לשאלות קלות . הקשיים שכיחים בעיקר במצבים קבוצתיים , שבהם מחריפות בעיות הקשב בררך כלל . בבית - אופייניים קשיים במילוי משימות שונות , חוסר התמרה בפעילויות ואפילו בעת משחקים . ההיפראקטיביות מתבטאת בפעילות יתר מוטורית , בריבוי ריצה וטיפוס , בקושי לשבת בשקט לרגע . בניגוד לרמת פעילות גבוהה כתכונה נורמלית , מאופיינת הפעילות ההיפראקטיבית בארגון גרוע ובחוסר מטרתיות . במצבים שבהם מצופה רמה גבוהה של פעילות , ...
אל הספר