מבוא בחקירת התחום של ליקויי למידה אפשריות שתי אסטרטגיות : אסטרטגיית ההעמקה ואסטרטגיית ההרחבה . הראשונה מכוונת לגילוי חלקי המוח המעורבים בלמידה ולהבנת הליקויים התפקוריים של חלקים אלה . אסטרטגיה זו עשויה להוליך לפיתוח קריטריונים לרמות התפקוד של כל אחר מן האיזורים במוח ולקבוע את יעילותן של פעולות ההתערבות שנועדו לחזק את החולשה של אותו חלק , מרכז או מערכת מוחית . מאחר שכיוון מחקרי זה נמצא בראשיתו ואינו מאפשר הסקת מסקנות ישימות לטיפול בליקויי למידה , נפוצה יותר אסטרטגיית ההרחבה . אסטרטגיה זו אינה מתמקדת בבדיקת קשרי מוח התנהגות , אלא באיתור הגורמים הקוגניטיביים המאפיינים ילדים לקויי למידה . כיוון מחקרי זה התפתח מתוך השערת ה'ספציפיות' של ליקויי הלמידה , שלפיה , קשייהם של ילדים לקויי למירה מתבטאים ברמת הלמידה בלבד ובעייתם נעוצה באי יכולתם לקרוא ולכתוב , ללא כל קשר לליקוי משמעותי בתהליכים קוגניטיביים אחרים או לנזק או לחולשה באיזורי מוח שונים . לפי גישה זו , תוגדר הדיסלקסיה כ ליקוי טהור" או "ספציפי במרכז מוחי המוקדש לקריאה . המחשבה ברבר ליקויים טהורים הנחתה במשך שנים רבות את עבודתם של הנוירופסי...
אל הספר