. 2 מהימנות ההערכה אמת מידה שנייה להערכת ההערכה היא המהימנות . המהימנות מתייחסת לדרגת הדיוק של המדידות או ההערכות שהתקבלו מנבדקים , קבוצות או ישויות אחרות . ההנחה היא שבכל מדידה במדעי ההתנהגות יש טעות , ולכן הביצוע , התוצר או ההתנהגות של הפרט אינם זהים באיכותם ממרידה אחת לאחרת , גם אם נערכו המדידות בתנאים מבוקרים מאוד . הסיבה לשונות זו יכולה להיות קשורה למטרת המדידה או למצבו של הנבחן . נבחן יכול להשתדל יותר , להיות ער יותר , פחות חרד או להרגיש טוב יותר במדידה אחת מאשר באחרת . עשוי להיות לנבחן יותר ידע , הבנה או ניסיון לגבי שאלות / מטלות מסוימות לעומת אחרות באותו תחום . השונות אצל נבחנים אחדים יכולה להיות גדולה יותר מאשר אצל אחרים , אך אין נבחנים שהם עקיבים לגמרי ממרידה למדידה . בשל שונות זו ובשל סיבות הקשורות לתהליך ההערכה , הציון שנבחנים מקבלים נחשב תמיד לאומדן שיש בו טעות . בתיאוריית המדידה הקלסית נקרא הממוצע ההיפותטי של הציון , מעבר למדידות רבות הנערכות בהליך קבוע , "ציון אמיתי" של הפרט . זהו פרמטר אישי , היפותטי , ספציפי לתהליך המדידה . כל ציון נצפה של הפרט נתפס כאומדן לפרמטר זה . ...
אל הספר