מודל האיזון בתהליך ההסתגלות , האורגניזם חותר ליצירת איזון בינו לבין סביבתו . הסתגלות הפרט האנושי לסביבה מתחילה מרגע לידתו , ומתקיימת באמצעות פעילות גומלין שמטרתה יצירת התאמה הדדית בינו לבין הסביבה . פעילות הגומלין מתקיימת באמצעות מבנים הכרתיים , שפיאז'ה מכנה אותם סכמות . סכמה היא יחידת ידע . יש ברשותנו סכמות ידע על אודות עצמים , פעולות ואירועים שאנו מכירים . הסכמות הראשונות , המשרתות את הסתגלות התינוק לסביבתו בראשית חייו , הן הרפלקסים . רפלקסים הם יחידות של ידע גנטי ראשוני המופעלות אוטומטית ומנחות את הפרט כיצד להגיב על גירוי מסוים . בעקבות פעילות הגומלין בין הסכמות לסביבה , המבנים ההכרתיים מתפתחים ומשתכללים , ומאפשרים רמות הסתגלות גבוהות יותר . תהליך ההסתגלות מורכב משני תהליכי שינוי הדדיים הפועלים בו זמנית ומהווים את מנגנון האיזון או את ההסתגלות ההכרתית של האדם לסביבתו : הטמעה והתאמה . ילד הנתקל בגירוי חדש , עצם או אירוע , ינסה ללמוד להכיר אותו באמצעות סכמות הידע העומדות לרשותו . דפוס הפעולה שהילד בוחן באמצעותו את הגירוי קובע את השינויים התפיסתיים שיחיל על הגירוי . כלומר , הילד תופס את...
אל הספר