פרק חמישי ההיוועצות הביהביוריסטית

פרק חמישי ההיוועצות הביהביוריסטית בשנות השבעים והשמונים למאה ה 20 התפתחו מודלים של היוועצות המבוססים על הפסיכותרפיה הביהביוריסטית . הפרדיגמה הביהביוריסטית בלטה באותה תקופה כפרדיגמה חלופית לפסיכותרפיה הפסיכו דינאמית ונשענה על תיאוריית הלמידה שפותחה בשנות החמישים למאה ה 20 על ידי סקינר . ( Skinner , 1953 ) סקינר הגה את המושגים " ההתניה הקלאסית" ו"ההתניה האופרנטית" וחקר את השינויים החלים בהתנהגותם של בני האדם הודות לחיזוקים חיוביים ולחיזוקים שליליים . בשנות השישים והשבעים למאה ה 20 הוסיף אלפרד בנדורה ( Bandura , 1977 b ) לפרדיגמה הביהביוריסטית את תיאוריית הלמידה החברתית . למושגים שפיתח בנדורה הקשורים לתופעת המודלינג - תצפיות וחיקוי התנהגויות מסוימות בתנאים של חיזוק - נודעה השפעה רבה גם במחקר הפסיכולוגי וגם בפרקטיקה הטיפולית . הנחת היסוד של תיאוריות הביהביוריזם היא שהתנהגות האדם היא פונקציה של אירועים בסביבה שבה הוא נמצא . ההתנהגויות שלפי הנורמה ואלה החורגות מן הנורמה , התנהגויות רצויות והתנהגויות הלא רצויות , נגזרות כולן מאותם עקרונות למידה , תהליכי למידה חברתית ותהליכי מודלינג , המתרח...  אל הספר