חניכי קיבוץ וחניכי תנועה כחברי קיבוץ השוואה מיכל פלגי התנועה הקיבוצית , כתנועות אוטופיות אחרות , הקדישה מחשבה , אמצעים ומאמצים רבים לחינוך דור ההמשך שלה . הסיבה העיקרית לכך היתה הרצון לדאוג להמשכיותה , והאמונה שהיא תצליח בכך רק על ידי חינוך ערכי , חברתי ומוסרי של החברים העתידיים שלה . במחקר זה ניסינו לבחון כיצד חברי קיבוץ , שהיבם חניכי קיבוץ וחניכי תנועה בגילאים שונים , מתייחסים להיבטים שונים הקשורים למבנה ולארגון העתידי של הקיבוץ . השאלה המחקרית היתה : האם הקיבוץ צועד לכיוון של קהילה כפרית רגילה ? השתמשנו במסגרת תיאורטית העוסקת בגורמים לניוון ארגונים שיתופיים וולונטריים . שיערנו שתי השערות . השערה אחת טוענת שהחינוך שניתן לחניכי הקיבוץ מנחיל להם את הערכים הבסיסיים של הקיבוץ פחות מאשר החינוך התנועתי ; ההשערה האחרת היתה שלקבוצות גיל שונות יש עמדות שונות - לצעירים גישות שיכולות להוביל את הקיבוץ להיות חברה שיתופית פחות , ולמבוגרים גישות הרוצות לשמר את הקיים . שתי ההשערות נבדקו על ידי כמה אמות מידה שהוגדרו על ידי חוקרים שונים כמםבירות התנוונות ארגונים שיתופיים והפיכתם לארגונים רגילים . המדג...
אל הספר