הקדמה למהדורה האנגלית החדשה ( 2004 ) בדצמבר 1914 עזב תומאס מאסאריק , לימים נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה , את אוסטרו הונגריה בדרכו לשווייץ , לאחר שהשתכנע שלא תיתכן הגדרה עצמית צ'כית תחת שלטון בית האבסבורג . תחילה מאנגליה , ואחרי כן מארצות הברית , ניהל מאסאריק תעמולה למען עצמאותה של צ'כוסלובקיה תוך כדי קשירת קשרים עם יוצאי צ'כיה וסלובקיה בארצות הברית , שפעלו נמרצות אצל הבית הלבן והקונגרס למען שחרורם הלאומי . משנכנסה אמריקה למלחמה העולמית הראשונה שקד מאסאריק לשכנע את ידידו וודרו וילסון שייתן לעמו מדינה דמוקרטית עצמאית . בהרבה מובנים היתה צ'כוסלוכקיה יציר כפיהם של גולים ובני פזורה שבמאי 1918 חתמו על הסכם פיטסבורג המפורסם כמסמך היסוד של מדינתם . ההיסטוריון אביאל רושוואלד כתב על מאסאריק שהוא " הדוגמה המובהקת ביותר להצלחתם של גולים בארצותיהם של בעלי הברית בימי המלחמה לדחוף אדם שלפני כן היה אמנם מכובד אך חסר אונים למדי ולהושיבו על כס השלטון" במולדתו . כיום , לאחר מאה שנים כמעט , אף ששלמות גבולותיה של עיראק וזכותם של בני עמה למשול בעצמם מובנות לכאורה מאליהן , תפקידם העתידי של גולים עיראקים ובני...
אל הספר