פרק ראשון : מהות החינוךההומניסטי יהודי כותרת הפרק המוקדש לעקרונות תפיסת החינוך המוצעת בספר זה מורכבת משלוש מילים שהיו להן , לפני שניים שלושה דורות , משמעויות מוגדרות וברורות כל צרכן . אבל בזמננו כל אחת מהן היא נושא לוויכוח גם מבחינת המשמעות וגם מבחינת הערך . מהו חינוך ? והאם ראוי לחנך ? מהו הומניזם ? והאם ראוי לחנך על הומניזם ? ומהי יהדות ? והאם ולשם מה ראוי להוסיף ולחנך ליהדות ? דומה , אפוא , כי יומרה רבה היא לדון בכל הסוגיות המורכבות הללו בכפיפה אחת , אולם כאשר דנים במהות החינוך תוך כדי עשייה שאץ לנו רשות לחדול ממנה , מתוך שאיפה לשפר אותה ככל האפשר , יש לכך צידוק . פעולת החינוך נמשכת גם כאשר גדריה וחיוביה אינם מוסכמים , והומניזם ויהדות , יהיו משמעותם וערכם שנויים במחלוקת ככל שיהיו , עדיין הם מכלולי התכנים שרוב הציבור רוצה להקנות לדור הבא . מבחינה מתודית מאפשרת לנו הנחה זו להיכנס לגופו של דיון בבעייתיות של החינוך ההומניסטי היהודי , תוך הישענות על המגמות הקיימות , בלי להציע לכתחילה הגדרות חדשות . ההגדרות תעלינה מתוך הריון הביקורתי השואף לתקן , ואז יתברר כי כל שלוש המילים הללו אינן מתפר...
אל הספר