א . מסורות של תמידות , שינוי ופרשנות גם אינו מתחלק , מאחר שהווה כלו בשווה ; גם אין כאן יתר מה , אשר ימנענו מהאחז יחדיו , גם לא חסר מה בהיותו כלו מלא מה שהווה . כך רצוף הנו כלו ; כי מה שהווה קרוב למה שהווה גפארמנידיס . ( על הנכנסים לאותם הנהרות זורמים מים אחרים ושוב אחרים ( היראקליטוס . ( לאותו נהר אין נכנסים פעמיים ( היראקליטוס * . ( אפיונים אלה של טבע המציאות - זרימה או תמידות - הם חלופות מטפיזיות מנוגדות לשאלת מהות המציאות . הציטוטים , שמקורם בתקופה הקדם סוקרטית , בטרם סיפק אפלטון סינתזה לסוגיה תמידות / שינוי , עומדים בדיכוטומיה חדה . אפלטון , בהישענו על הקוסמולוגיה של סוקרטס , שילב בין שתי ההשקפות ו"ראה" את קיומה של המציאות בשתי רמות : תמידות הצורות המופשטות ברמה אחת , והזרימה של חיי ההווה ברמה אחרת . אולם הוא ייחס ערך רב הרבה יותר לצורות - התמדיות , טובות ומוסריות מעצם הווייתן - לעומת מושאיה המוחשיים של ההתנסות היום יומית , שבהם ראה רק השתקפויות של הצורות ( ספר המדינה , ספר שישי . ( כך קיבלה התמידות * שמואל שקולניקוב , היראקליטוס ופארטנידים , עדויות ופרגמנטים , מוסר ביאליק , ירושלי...
אל הספר