השאלה - מבט לאחור לסיכום - עדיין אני משוכנע כי יש להימנע מהדפוס של שאלה תשובה , וכי ככל שנמעיט בשאלות כן ייטב . אם עלינו לומר משהו כדי לסייע למטופל להתחיל , ואם הכרחי שנציג לו שאלות , מוטב שתהיינה ניטרליות ככל האפשר - לדוגמה ; " מה נשמע "? אם אנו שואלים מיד בראשית הריאיון על מצב בריאותו של המטופל , ומגלים התעניינות ודאגה לשלומו באמצעות שאלות , אגו עלולים למנוע ממנו להעלות את מה שהכי חשוב בעיניו ברגע זה . אין זו השערה בלתי מבוססת . הדבר קורה תכופות . את דאגתנו העמוקה ביותר למטופל אנו מביעים כשאיננו עומרים בדרכו . המטופלים ימשיכו בעצמם לשאול שאלות , אם לא נפריע להם . בעבר נהגתי להשיב על השאלות בקיצור ובאופן עובדתי ככל האפשר , ולחזור ולשקפן לאחר מכן למטופל . היום אני מרשה לעצמי נשימה רחבה יותר , ויותר חופש . אני משתדל לא להרחיב מרי , אבל נדמה לי שאני פחות נחפז ויותר נינוח בתשובותי . שאלתה של חנה חייבה תשובה רצינית : מ . אמור לי את האמת , האם הצלחת לעזור לאנשים מתוחים כמוני להשתחרר מהמתח שלהם ? תר . מבלי לחטוא בהכללות , חנה , הייתי אומר שהדבר היה תלוי בהם יותר מאשר בי . אני תמיד פחות או יו...
אל הספר