גישות רבות ושונות מספר שיטות הרישום הוא מן הסתם כמספר המראיינים . סבורני כי כשהמטופל יוצר קשר טוב עם התרפיסט , הוא מקבל גם את שיטת הרישום שלו . אם התרפיסט או שיטת הרישום שלו מפריעים לזרימתו החופשית של הריאיון הדבר מחבל בקשר הטיפולי ; ואילו כשהתרפיסט חי בשלום עם עצמו ועם שיטת עבודתו , קרוב לוודאי שהמטופל יקבל עד מהרה את שניהם . כשהרישום נעשה בתבונה , אין בו כרי לעורר תרעומת . נהפוך הוא , היעדר רישום עלול להתפרש כזלזול או כחוסר התעניינות . בדרך כלל אין צורך להסביר למטופל את שיטת הרישום שלנו . ואולם , אם מישהו מעוניין בהסבר , נקל לספקו . אני מכיר מורה שבראיינה תלמיד היא נוהגת להסביר : "לא ארשום דבר בשעת השיחה כי אני רוצה להתרכז בך ובעצמי ; אבל אחרי שתלך ארשום לעצמי את עיקרי הדברים כדי שאיטיב לזכור על מה דיברנו . אם תעשה כמוני נוכל כעבור זמן להשוות את רשימותינו . " עובד שיקום ממיודעי נהג לפתוח את פגישתו עם מרואיין חדש במלים : "אני מקווה כי לא יפריע לך שאני רושם לעצמי רשימות במהלך השיחה . איני סומך על זיכרוני , וכשאיני רושם לעצמי הערות , אני מתחיל להיות לחוץ ולאבר את הקשר עם המתרחש . כך אני...
אל הספר