אולם נשאלת השאלה אם שני תוצאים אלה עומדים לרשות התינוק לפני שמתעצבת אצלו קביעות העצם . הניסויים מראים כי לגבי תוצא המנהרה" אץ הדבר כך . נניח שנראה לילד עצם נע העובר " במסלול . ABCD העצם מופיע מתחת למחיצה , n \ גלוי A ~ n לי , £ מוסתר a B ל ס , גלוי מ 0 ל ם ולבסוף שב ונעלם ב ס . בגיל המ' שה עד שישר , חודשים עוקב הילד אחר העצם D B A וכשהעצם ^ נעלם n B יבקש אותו ; A ~ J לאחר מכן יהיה מופתע בראותו את העצם ב , 0 ויעקוב אחריו מ V r 0 אך שעה שייעלם שם יבקש אותו ב , 0 ולאחר מכן / A J במלים אחרות , בגיל זה אין ,, תוצא מנהרה" ואין הוא מופיע עד srlr 1 התעצבות הקביעות של העצם . במיקרה זה ברור כי לפנינו תוצא תפיסתי v תלוי בםכמות תחושיות תנועיות ואינו מסביר אותן . . 4 סיבתיות תפיסתית לבסוף עלינו להזכיר את ניסוייו המפורסמים של מישוט בסיבתיות תפיסתית . אם ריבוע קטן A אשר מניעים אותו נוגע בריבוע — B שאיננו נע , ו 1 ^ מתחיל לנוע 2 o ) A נשאר ללא תנועה לאחר המגע , ( מתקבל רושם תפיסתי a > A ד ה ף — B nx דבר המותנה ביחסי המהירות המדוייקים וביחסים המדוייקים במרחב או בזמן ( אם B לא נע מייד אין...
אל הספר