שותפים לדעות המסתייגים פעילי הביטחון בקיבוץ הארצי ומפקדיו בפלמ"ח . הבדלי גישות בין שתי התנועות היו גם בעניין גיוס חברי תנועות הנוער . טבנקיןתבע את גיוסם המלא של בני ה 17 והפסקת לימודיהם של תלמידי השמיניות . בקיבק הארצי ובתנועת השומר הצעיר בעיר התלבטו קשות כעניין זה . החשש היה , שגרעינים תנועתיים יתפוררו , שתיפגע ההדרכה , ושהצעירים המפוזרים בפלוגות הפלמ"ח יאבדו את זהותם הרעיונית ואת השתייכותם החברתית . רק ב 1944 סוכם סופית נושא גיוס ה"הכשרות" בהסכם בין הפלמ"ח לתנועות הנוער ( הנוער העובד , השומר הצעיר , מחנות העולים , גורדוניה , בני עקיבא , הצופים : ( הגיוס לפלמ"ח היה על בסיס אישי , אך נשמרה שלמותו החברתית של הגרעין . ההכשרות חויבו להפריש 15 אחוז מחבריהן לתפקידי פיקוד והדרכה . הסכם זה נשמר ושימש לאחר קום המדינה כדגם לגיוס תנועות הנוער לנח"ל . בן גוריון לא אהד את רעיון הצבא המיליציוני , משום שצבא כזה היה בעיניו חובבני וחסר תכונות הכרחיות לקיומו של כוח צבאי מודרני . הגיוס לפלמ"ח היה בעבורו רק אחת מאפשרויות הגיוס — ובפירוש לא אפשרות מועדפת . הוא האמין כי הצבא העברי , העומד לקום עם הקמת המ...
אל הספר