שורשי ההשקפה המעמדית של "הקיבוצים הארציים"

שורשי ההשקפה המעמדית של "הקיבוצים הארציים" כדי להבין את התגבשות האופוזיציה השמאלית להנהגת ההסתדרות בסוף שנות השלושים , עלינו לבחון את האידיאולוגיה המעמדית של התנועות הקיבוציות בתקופתן הפורמטיבית — כלומר בשנים . 1927-1924 העובדה , שהעלייה השלישית לא יצרה גוף פוליטי חדש , אלא הצטרפה ברובה אל המפלגות הוותיקות של העלייה השנייה , היתה מכרעת בתולדות תנועת העבודה . חלוצי עלייה זו היו צעירים וחסרי כל ניסיון פוליטי ועל כן קיבלו את מרותם של "האבות המייסדים" — אנשי העלייה השנייה . אך קבלת האוטוריטה הרוחנית והמרות הארגונית היתה מלווה מראשיתה בתופעות של מרי , ואף של התמרדות גלויה . בשנים , 1927-1921 במהלך השתרשותה , pxn עברו על העלייה השלישית משברים קשים ; חברי גדוד העבודה הצטרפו ברובם למפלגת אחדות העבודה , אך מרדו בה ורובם גם עזבוה . הגדוד עצמו התפלג לימין ולשמאל וסופו שהתפורר . עולי השומר הצעיר , במשך זמן רב לא הצליחו להתלכד ליצירה עצמאית , אך גם לא הצטרפו למפלגות הוותיקות ולארגונים הקיימים . עקב המשברים שעברו על חלוצי העלייה השלישית — ירדו רבים מן , pxn ואחרים התפזרו בערים ובמושבות , מבלי שהצליח...  אל הספר