תמורות באידיאולוגיה של תנועת העבודה מראשית קיומה של ההסתדרות נאבקו בתוכה שתי מגמות : מגמה שוויונית , אשר חתרה להשוואת רמת השכר ורמת החיים בין חברי ההסתדרות ומגמה פרגמטית . אשר העדיפה להסתגל להלכי הרוח שרווחו בין הפועלים . ושהיו מנוגדים לניסיונות להשוואת השכר . המגמה השוויונית היתה בנסיגה מתמדת ואף הישגיה המעטים , שהתבטאו בהנהגת המשכורת המשפחתית בקרב עובדי ההסתדרות , הלכו ונסתלפו . כמו כן התעוררו סימני שאלה רבים ונוקבים במהלך התפתחותה של "חברת העובדים . " רבים חלקו על הפערים בשכר במשק ההסתדרותי , על העסקת שכירים במפעלים " ) סולל בונה , " "המשכיר" ועוד ) ועל גילויים של אי שוויון בקואופרציה . בשנות השלושים התעורר גם מחדש הוויכוח הישן , עוד מימי העלייה השנייה , על תוקפה של מלחמת המעמדות במציאות הארצישראלית . המשבר הכלכלי והמדיני בסוף שנות השלושים הביא להקצנתן של העמדות ולגיבושן . בעיצומה של התקופה הסוערת ורבת התהפוכות , הלכה והתגבשה האידיאולוגיה של הניאו גורדוניזם . נציגה המובהק של אידיאולוגיה זו היה לוביאניקר ( לבון . ( אמנם הוא לא שלל את תפקידו המרכזי של הפועל בתהליך ההגשמה הציונית , אך ...
אל הספר