המחלוקת הפנימית בשאלת היחס לרביזיוניזם ניגודים , שהיו חבויים בתוך תנועת העבודה , התפרצו לפתע פתאום במחלוקת גלויה סביב ההסכם בין בן גוריון לז'בוטינסקי ב . 1934 רוב ההנהגה הוותיקה של אחדות העבודה תמכה בעמדתו של בן גוריון , ואילו רבים מאלה שהיו חברי אחדות העבודה וכמה מאנשי הפועל הצעיר לשעבר יצאו בתקיפות נגד ההנהגה . בפולמוס הזה בלטה התייצבותו הנחרצת של הקיבק המאוחד נגד ההסכם , ולפיכך גם נגד הנהגת המפלגה . רבים רואים בפרשה זו את המקור להיווצרות הניגוד בין הזרם המרכזי במפלגה לאופוזיציה השמאלית , שבראשה התייצב הקיבק המאוחד . ב 1931 היתה תנועת העבודה הציונית מאוחדת בשלילת הדרישה הרביזיוניסטית להצהיר רשמית ופומבית כי מטרתה "הסופית" של הציונות היא להקים מדינה יהודית . דובריה הדגישו , שהתנגדותם היא עקרונית ואינה נובעת מהחשש , פן גילוי מוקדם מדי של מטרות התנועה הציונית יזיק ליחסי החוץ שלה . תנועת העבודה ראתה אז בהעלאת סיסמות ממלכתיות הסחת דעת מסוכנת כלפי פנים , והסטת נקודת הכובד ממאמצי הבנייה וההתיישבות למעין ציונות מליצית , המעדיפה הצהרות על מעשים . המאבק בין תנועת העבודה לבין הרביזיוניזם הגיע...
אל הספר