התפיסה השמיעתית וכיוצא באלה . הילד אינו מזהה את הקול עם המשמעות המתאימה' אינו מעלה את האסוציאציה הנכונה שנכרכה בעבר עם הקול המסויים . כתוצאה מכך הוא מגיב באקראי לקולות הללו ולא באופן עקבי ומקובל . כמובן , שמצב של ילד שגם הקולות הסביבתיים אינם נהירים לו ונוסף לכך אינו יורד לסוף משמעותן של המלים' הוא קשה יותר ממצבו של ילד שעיקר ליקויו מתגלה בתחום הלשון . ילדים אלה' כאמור' נחשבים על פי רוב בחרשים . השפעתם של ליקויים אלה על הילדים אינה אחידה וקיים טווח רחב של דרגות ביניים מן המצב החמור ביותר , שבו הילד כמעט אינו תופס קולות כלל , עד המצב התקין . יתכן שהבעייה העיקרית מקורה בתחום ההבחנה השמיעתית' כלומר' שאילו הצליח הילד לסנן מתחום התפיסה את הקולות המישניים שאינם שייכים לעיקר המשימה , היה מצליח להבין את משמעותו של הקול המרכזי . יתכן' כאמור' שבעייתו מצטמצמת בתחום המילולי והקושי יתגלה רק כאשר מדברים אליו אנשים אחדים בעת ובעונדראחת ולא כשהוא מאזין לקולו של איש אחד . עלינו לדאוג לכך , שהחווייה החינוכית של הילד תחזק את כשרי התפיסה השמיעתית שלו על מנת שלא יסוג יותר ויותר מעולם הקולות ויסמוך יותר ויו...
אל הספר