מצבי הרוח ומנגנוני הגנה חולשת הילד בריסון עצמי ובוויסות הביטוי הניתן לדחפיו נותנת אותותיה בחיי הרגש שלו כפי שהיא מתבטאת בתחום התנועה . בעקבות הליקוי בקשב הסלקטיבי , הוא נמצא השוף לגרייה ( םטימולציה ) מוגברת המעוררת בו לפעמים ריגושיות מופרזת וקיצונית . הגירויים שמעוררים בו תגובות קיצוניות מעין אלו אינם מן ההכרח גירויים חיצוניים . הם יכולים להיות גם גירויים פנימיים הנובעים ' מדחפיו ומצרכיו הביולוגיים והפיזיולוגיים . כושרו של הילד לסנן את הגירויים ולברר מתוכם את הנדרשים לו לצורך השגת מטרה מסויימת נפגם והוא מוצף גירויים מבחוץ ומבפנים . ברור שתגובתיות מוגזמת זו אינה מסייעת לשלווה רגשית . מסתמנת אצל הילד בעל ליקויי למידה הנטייה לתנודה קיצונית ניכרת במצבי הרוח שלו בתוך פרקי זמן קצרים . תנודה זו מאופיינת ע"י התפרצויות של צחוק וגיחוך מחד או של שלילנות , רגזנות וזעם מאידך . התפרצויות בלתי צפויות אלו ניעורות לעתים בעקבות חוויית כשלון . הילד ניגש למילוי משימה מסויימת מתוך חשש שהוא עלול להיכשל , ועל כן סף התיםכול שלו נמוך מלכתחילה . אין הוא מוכן להתמיד ולהשקיע מרץ רב על מנת להתגבר על אתגר . הכשלונו...
אל הספר