מבוא לחלק השלישי אם ניעצר , ברגעים של אי שיווי משקל פנימי רפוי ומעומעם' ונשאל את עצמנו על מה חלמנרבהקיץ אגב הליכתנו אחר עיסוקינו הראציונאליים בשעות האחרונות' נהיה צפויים לכמה הפתעות . אם נניח שכושרנו לתפישה עצמית עולה על כושרנו להונאה עצמית , נגלה כי מחשבותינו והרגשותינו היתוו מסלול קבוע אנה ואנה ( סחות או יותר אינטנסיבי , פחות או יותר אקצנטרי ) אל ומתוך מצב של שיווי משקל יחסי . בכיוון האחד מתמכרים עשתונותינו לשורה של דמיונות על דברים שהיינו מתארם כי נוכל לעשותם או מתארם להתברך כי עשינו אותם . כלחימת שאנו חורגים מגדרותיה ומאפשררותיה של הריתנו המותחמת' תמיד אנו מדמיינים לעצמנו כיצד היה הדבר או כיצד יכול להיות אילו יכולנו להגשים דמיונות מסרמים של שליטה כל יכולה או של בחירה ריבונית או של חופש מיני גמור . תמימותה של הזיה כזאת תבוא אל קצה בעת שבחתירתנו אחר חלומותינו בהקיץ אנו נוהגים כלפי אילה אנשים היקרימ לנו ביותר בשויון נפש או בהתנשאות' בגרימת נזק שבאקראי , או מעשה התעלמית גמור . נטייתה של המטוטלת היא תמיד חילוף פתאומי איראציונאלי . מבלי שהשגחנו באיזה שינר של מצב רוח , אנו מוצאים את עצמ...
אל הספר