דן בר"ג לזיהויה של גירו במסכת עבודה זרה מספר הירושלמי מעשה בשתי חבורות או משפחות של אומנים שהיו בגירו , זגגים ועושי תיבות . הזגגים לא לימדו את אומנותם לנכרים והתקיימה אומנותם בידם והתקיימו הם ממלאכתם ! עושי התיבות לימדו אומנותם לנכרים ונעקרו מן המקום . וזה לשון הדברים על פי כתב יד ליידן ( משנת : ( 1289 'אר' ר' יוסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות כהדא תרתין אומנוון הוון בגירו זגגייא וקובטרייא זגגייא לא אלפין וקמון קבטרייא אלפון ואיתעקרון . ' נוסח זה הודפס גם בדפוס ונציה ( 1524-1523 ) שהודפס על פי כתב יד ליידן ועל פי שלושה כתבי יד נוספים שזהותם אינה ידועה . נוסח שונה היה לפני ר' יצחק בן משה מווינה ( סוף המאה הי"ב-אמצע המאה הי"ג , ( ולפיו שם המקום הוא בירן ; ואילו על פי כתב יד של הירושלמי שנתגלה בגניזה בקהיר , התרחש המעשה בעכו . על כן נראה שכבר בימי הביניים הייתה אי בהירות באשר לשם המקום . זיהוי גירו החוקרים בני זמננו התקשו לזהות את גירו . שאול ליברמן הסתמך על הדברים הנאמרים במקום אחר בירושלמי 'תני קובטיות בירתיות צריך לבער' — וקבע ששם המקום לא היה גירו אלא בית , ואמנם הנוסח 'בירן' עשוי לחזק...
אל הספר