אלברט באומגרטן כשרותם של הררדוס ובני ביתו כמלכי ישראל בין חוקרי הורדוס רווחת הדעה שנוסף להתנגדות לשלטונו מטעמים מדיניים הייתה קיימת גם התנגדות עקרונית . התנגדות זו לא נבעה מאופיו של המלך או ממעשיו , אלא קיבלה את סמכותה מפרשת המלך בספר דברים . שעל פי הפירוש המיוחס למתנגדי שלטונו של הורדוס פוסל את מלכותו של בן גרים , שאינו נחשב כ'אחיך . דעה זו מקורה בספרות חז"ל בסיפור הידוע על אגריפס המלך , ובשקלא וטריא על הורדוס עצמו . נסתפק כאן במובאות משניים מגדולי החוקרים . אברהם שליט קובע בהחלטיות : לא היתה תקנה למעמדו מבית . קללה כפולה רבצה על האיש ועל שלטונו . האחת היתה קללת הגר , 'העבד האדומי , ' שהתנשא לשלוט בעם שלא הודה הודאה מלאה בכשרותו הלאומית , אף על פי שהכל הודו , שמשפחתו משפחת גרים , שהסתפחו ככל האדומים אל דת ישראל . מלכותו של גר היתה ביהודה בגדר איסור מן התורה : מלך ישראל יכול לבוא מקרב ה'אחים' בלבד , כלומר : מקרב ישראל ממש , ולא מקרב גרים . גדליה אלון רואה בזה סיבה ראשונה להתנגדות להורדוס : 'הפרושים פסלוהו למלכות מפני שלא היה מזרע ישראל , וכמות שהדבר מפורש במסורת בתלמוד . ' לדעתו , ניתן...
אל הספר