כדוריים עד דמויי ביצה , לא רנולריים , שקוטרם 5 עד 10 ס " מ . לפרחים הזכריים 6 אבקנים , ולאחר הפריחה הם נושרים . העץ מופיע בקבוצות , שמקורן בהנצת ניצנים צדדיים מבסיס הבוגרים ( חוטרים ) ומנביטה בקרבת צמח האם . בתחום הקבוצות הללו אפשר לראות שרידי פירות ושרידים של ענפי תפרחת , זכריים ונקביים , שצורתם כקרני איילים . כן אפשר לראות את שרידי העלה הקשה , העוטף את התפרחת הצעירה ומגן עליה . הפריחה : בחודשים מרס-א ריל . בפרי שכבות אחדות : צב וז - יפתו המבריקה חום כהה , ועובייה פחות ממחצית המילימטר ; , ? ^ כבה תחתיה חומה בהירה , עובייה כ ' 7-5 מ " מ , טעמה מתוק והיא אכילה ; פנימה לה מצויה שכבת סיבים קשה , העוטפת את הזרע הקשה . כמו זרע התמר , עטוף זרע הדום בקליפה חומה ; פנימה לה מרוכזת מסה גדולה של תאים , שדופנו תיהם מעובים . חומר התשמורת לזרע הוא המיצלולוזה . במהלך הנביטה מומס חומר זה על ידי האנזימים שמפתח הפסיג , והסוכרים המרכיבים את ההמיצלולוזה משתחררים להזנת הנבט המתפתח . הפסיג משמש כאיבר מציצה של הנבט החדש מתוך מאגר המזון . בסוג 30 מינים , שתפוצתם מקיפה את אפריקה החמה , את מדגסקר ואת ערב . אב...
אל הספר