הדרך השלישית שבה האידאולוגיה הציונית העמידה דילמה ממשית בפני ההתאחדות היתה בשילוב התעשייה אל תוך מצע הפעולה הציוני . משהבשילה ההכרה בחשיבות התעשייה למטרות הלאומיות החלה התעשייה ליהנות מחסות ממלכתית . מעתה ואילך לא פחות משרצו בעלי התעשייה בהרחבת מפעליהם רצתה בכך המדינה . חסות זו של המדינה על התעשייה הפחיתה את הצורך בהתאחדות . אם אפשר להשיג את מבוקשך באמצעות פנייה למשרד המסחר והתעשייה מדוע לעשות זאת דרך ההתאחדות ? גם אם אפשר לספק תשובה לשאלה הזו , ששאלו את עצמם בעלי התעשייה , היא בוודאי אינה טובה יותר ממצב שבו חייב בעל התעשייה להזדקק לשירותיו של ארגון מייצג . דווקא הפיכתה של התעשייה לגורם מרכזי בסדר היום הציוני החלישה את הצורך בנציגות ולכן את ההתאחדות . האידאולוגיה הלאומית טבעה אפוא גם כאן את חותמה על יצירתו של דפוס תיווך אינטרסים מדינתי , ומסבירה היטב הן את התערבות המדינה בתעשייה והן את חולשת התעשייה . סיכום אין הסבר אחד היכול לתת תשובה מספקת לעיצובו של דפוס תיווך האינטרסים המדינתי . תמונה מקיפה מתקבלת רק מצירופם של הגורמים והכוחות השונים כפי שפורטו עד כאן . אף על פי כן , אין ההסברים שו...
אל הספר