שהיה במידה רבה על חשבון קופת המדינה . ההסכם שנחתם בין מנכ"ל תעשיות רוגוזין למנכ"ל שמשון , על דעת ספיר קבע , כי המדינה מתחייבת לפצות את מפעל הצמיגים בהפרש המחירים בין המחיר ששילמו תמורת חומר הגלם של הזהורית קודם להקמת המפעל , לבין המחיר שבו מוכן רוגוזין למכור אותו . ההסכם קבע גם כי הממשלה תביא על חשבונה שני מומחים , האחד ממפעלי רוגוזין בארצות הברית והשני מחברת ג'נרל ( החברה האם של שמשון , ( כדי לבדוק את הדרך שבה יוכל מפעל הצמיגים שמשון להשתמש בבד הזהורית המיוצר על ידי רוגוזין . 81 התמונה העולה מבחינת יחסיו של רוגוזין עם המדינה היא , כי על אף הוויתורים וריצוי דרישותיו הקפריזיות לעתים , הסיטואציה הבסיסית עוצבה בידי המדינה . היא זו שפנתה לרוגוזין וביקשה להקים מפעל , היא שהביאה להקמתו בעיירת הפיתוח , והיא שנהנתה מפירות פעולתו של המשקיע הזר הגדול בישראל . בסופו של דבר ההטבות שניתנו למפעל חזרו לכיסה של המדינה בעת שרוגוזין הוריש לה את מניותיו . גם במקרה זה אפשר לראות את הקמת המפעל ואת הנכונות לסייע לו בהטבות שונות כחלק מהתכנית המדינתית לפיתוח ענף הטקסטיל ובפעולת גיוס של המדינה . גיוס התאחדות ב...
אל הספר