אפשר לראות קשר בין ההכרעה בזכות הקמת המפעל לבין היות הפלדה מוצר אסטרטגי , וקיומו של מצב כללי של אי יציבות ביטחונית . קשר זה כבר הוזכר בדוח של מרכוס nc כי קבעתי לעיל , שבזמנים כתיקונם לא מורגש קושי להשיג את המוצרים המעובדים למחצה הנ"ל מחוץ לארץ ברור , שלמשל בתקופה הנוכחית , היתה לנו האפשרות ליצור מקומי של פחי פלדה לעזרה מאוד חשובה במערכת הביטחון שלנו ואי אפשר להגיד מתי הצורך הזה לא יעמוד לפנינו . מלבד זה יש חשיבות יסודית לאפשרות של עבוד גרוטאות מקומיים בשביל המטרות החיוניות בשטח הביטחון , לא רק בנוגע לפלדה , אלא גם ביחס למתכות בלתי חלודות , כמו פליז . אין צורך בהסברה מיוחדת בענין דנן . הניסיון לקשור בין פיתוח תעשיית מתכת בסיסית לבין צרכים ביטחוניים נעשה גם בשלבים מאוחרים יותר של המאבק על יישום התכנית . אולם עצם העלאת הנימוק אין בה בכדי לשכנע . בסופו של דבר הקמתו של מפעל לברזל בניין אינה יכולה להיות מוצדקת על ידי שיקולים ביטחוניים . ההסבר הכוחני מעורבות המדינה בתחום הכלכלי , ובמיוחד הבעלות הממשלתית הישירה על מפעלי תעשייה ועל אמצעי ייצור מעניקה כוח נוסף לביורוקרטיה , לפוליטיקאים ולמפלגה ה...
אל הספר