פיצול סולל בונה והשלכותיו על הסקטור ההסתדרותי בתעשייה לאחר מאבקים חוזרים ונשנים בין המדינה לבין סולל בונה הגיעו היחסים , במהלך שנת , 1957 לכדי משבר שהוביל באפריל 1958 לפיצול סולל בונה וליצירתו של דפוס תיווך אינטרסים מדינתי בענף : המדינה אימצה את החלקים מתכנית הפיתוח שהיא עצמה החליטה עליהם ובנתה עמדת סמכות כלפי החברה המפוצלת שהמנכ"ל שלה מונה בהשפעת פנחס ספיר . משהתקבל לבסוף האור הירוק ליישום תכנית הפיתוח לענף ולקידום מרכיביה העיקריים היו הנסיבות בענף המתכת הבסיסית שונות שינוי מהותי מהנסיבות שקדמו להחלטה . במקום סולל בונה רב זרועות וכוח , שיסודו האחד בבניין ויסודו האחר בתעשייה , הוקמו שלוש חברות , שרק אחת מהן , "כור , " עסקה ישירות בתעשייה . "כור" שלאחר הפיצול נותק ממקור האשראי הזמין והגדול ביותר שעמד עד אז לזכותו — רווחי ענף הבנייה . רווחים אלה הועברו בעבר לטובת תכנית הפיתוח התעשייתי ולחובתו של "כור" העצמאית נזקף החלק המכריע בחובות הקונצרן הקודם . מה שהחמיר עוד את מצב התעשייה ההסתדרותית היתה הדחתו של הלל דן , המנהיג הדינמי מראשות החברה . קבוצת המנהלים שנבנתה בחברה ספגה מכה קשה כאשר יצחק...
אל הספר