מבוא עד שנת 1958 היתה המדינה עסוקה בענף המתכת הבסיסית בעימותים ובתחרות עם השחקן העיקרי בענף — סולל בונה . בשנת 1958 בלמה המדינה את סולל בונה על ידי פיצולו והפיכת "כור" לחברה עצמאית המנותקת מרווחי ענף הבניין ששימשו כמנוף פיננסי להעצמת הסקטור ההסתדרותי בתעשייה . כיוון שסולל בונה היה הגורם הדינמי והמשמעותי בתעשייה ההסתדרותית , היו השלכות הפיצול וההדחה על הפיתוח התעשייתי בישראל מרחיקות לכת . בעוד שהתקופה שעד 1958 היתה תקופה של עימותים , של בלימה ושל חיפוש אחר מתכונת יחסים יציבה , הרי התקופה שלאחר 1958 היתה תקופה של ייצוב דפוס תיווך אינטרסים מדינתי . דפוס זה התאפשר כאשר קבוצת הבעלות סולל בונה פוצלה לשלוש חברות נפרדות ; הלל דן , המנהיג הכריזמטי של סולל בונה , הודח , ופנחס ספיר , שר המסחר והתעשייה , נעשה השחקן המרכזי בקביעת עתידו של ענף המתכת הבסיסית . שני התנאים לקיומו של דפוס תיווך אינטרסים מדינתי — תכנית מדינתית וגיוס — התמלאו כאשר זכות ההכרעה לגבי יישום תכנית הפיתוח לענף המתכת הבסיסית עברה לידי המדינה ( והיא בחרה חלקים נבחרים מתכנית זו , ( וכאשר "כור" — הזרוע התעשייתית של סולל בונה — גויס...
אל הספר