של קווי ייצור ראשונים . ההרחבה המהירה נעשתה , כפי שלימד הפרק הקודם , תוך גיוס תמיכתה הכספית של המדינה על ידי אלכסנדר גולדברג , מנהל המפעל , שהובא ל"דשנים" על ידי נובומייסקי ובשמם של נימוקים של פיתוח לאומי . הגורם הלאומי אינו זוכה לתימוכין ישירים במקרה של בתי הזיקוק . פעולתה של המדינה כאן מתבררת מההקשר הכלכלי יותר מאשר מההיבט הלאומי . עם זה אפשר לראות בפעולתה הנמרצת לפיתוח תעשייה פטרו כימית , לאחר העברת בתי הזיקוק לבעלותה , ביטוי מאפיין של פיתוח לאומי מהיר הנובע מציווי הלאומיות במדינות לאום חדשות . ההסבר הלאומי זוכה אפוא לתימוכין בשני מקרים מהשלושה שנבדקו . כוח ההסבר של הלאומיות אל מול הגורמים האחרים שצוינו קודם לכן כמסבירים את חדירתה של המדינה לענף הכימיה , נבדק בסיכום הפרק . סיכום שלושה גורמים עיקריים הביאו לחדירת המדינה לענף הכימיה : אי יציבות ביטחונית , היעדרו של הון פרטי ( ובמיוחד הון סיכון והון תעשייתי פרטי , ( והגורם האידאולוגי הלאומי . שני הגורמים הראשונים — הביטחוני והכלכלי — מסבירים את פעולת המדינה כהיענות לצרכים ולאתגרים סביבתיים ומציגים את פעולותיה על בסיס הקשר צורך-תגובה ....
אל הספר