ישיבה דיווח אחד מחברי מועצת המנהלים , כי "עדיין לא התקבלה שום תשובה מממשלת ישראל בקשר להצעתנו לנטוש את בתי הזיקוק בחיפה . " יציאת החברות הבריטיות מהארץ , גם אם נחתה בהפתעה על קובעי המדיניות , לא היתה חסרת תקדים . קדמה לה יציאה של החברה האמריקנית "סוקוני ואקום , " שהיתה חלק מקונצרן הענק האמריקני "ארמקו . " החברה , שפרשה משוק הדלק הישראלי באוקטובר , 1956 עשתה זאת לפי דרישת הסעודים ולאחר פנייה ישירה של מלך סעודיה . השתדלויות של נציגי ממשלת ישראל אצל מחלקת המדינה האמריקנית לא גרמו לשינוי ההחלטה . כאשר התברר לממשלת ישראל כי הבריטים נחושים בדעתם לעזוב , היא ניהלה משא ומתן עם החברות להבטחת המשך הפעולה התקינה של משק הדלק הישראלי . תאורטית היתה אז אפשרות שחברות אחרות בענף הנפט ייכנסו במקום החברות היוצאות . באופן מעשי כל החברות הוציאו את ישראל אל מחוץ לתחום פעולתן בשל אי רצונן להסתבך עם הערבים ולכן נמנעו מלהיכנס לפעילות עסקית בישראל . לפי עדות ישראל קוזלוב , שהיה ממונה על משק הדלק הישראלי באותה תקופה , והיה למעשה איש המקצוע הבכיר בתחום זה בין פקידי המדינה , עלו שיחות הגישוש שנוהלו בכיוון זה בתוה...
אל הספר