אפוא את הגישה הארגונית המוסדית להגדרת המדינה ואת העמדה הזו אימץ גם נורדלינגר , שטען : הגדרת המדינה חייבת להתייחס לפרטים ולא לסוג כלשהו של תופעה , כמו הסדרים מוסדיים , או סדר נורמטיבי וחוקי . כיוון שאנו מתרכזים בעיקר במדיניות ציבורית , תפיסת המדינה כמי שאינה בעלת פרטים במרכזה יכולה להוביל ישירות לרעיונות אמורפיים ... רק פרטים יכולים להיות בעלי העדפות ולהיות קשורים בפעולות המעצבות את התפיסה שלהם . ורק על ידי שימוש ביחידים להגדרה יכולים להימנע מתוצאות הגליאניות ( מהותיות ומטה פיזיות ) כאשר מתייחסים להעדפות המדינה . 35 נורדלינגר הציב שלושה תנאים נוספים לאופרציונליזציה של המדינה . ההגדרה צריכה לכלול לא רק את הממשלה ואת הביורוקרטים , אלא את כל פקידי הציבור , ממונים ונבחרים , ברמות גבוהות ונמוכות , המעורבים בעיצוב המדיניות הציבורית ; ההגדרה צריכה להימנע מכל אפיון שיכול להשתנות ממקרה למקרה ; ההגדרה צריכה להימנע מכל תוספת של מטרות ומשימות ייחודיות , היכולות לאפיין רק חלק מהמדינות . הגדרת המדינה שמציג לבסוף נורדלינגר עונה על כל התנאים שהציב : "המדינה מתייחסת לכל אותם פרטים הממלאים תפקידים אשר מס...
אל הספר