העיר והכפר בכל היישובים שניתן להגדירם 'עירוניים' ניכרים עקבותיה של פעילות ממלכתית במידה זו או אחרת , וברור כי מעורבות הממלכה הייתה גורם מרכזי בתהליכים ששינו את מבנה החברה . היא האיצה את תהליך העיור עצמו , וכנראה גם גררה עלייה משמעותית בהתמחות הכלכלית , במסחר ובעבודה בשכר . העבודה השכירה הייתה אחד הגורמים העיקריים בפירוק המסגרת המשפחתית המסורתית , ובשינוי המבנה המסורתי של החברה שהתבססה על משפחות אלו . יישובים שלא התקיימה בהם פעילות ממלכתית ישירה , אפילו היו נרחבים ביותר בשטחם ( כגון ח' בנת בר ודיר אל מיר , הגדולים יותר מרוב היישובים העירוניים , ( לא הפכו ליישובים עירוניים . הממצא הארכאולוגי מלמד כי הפערים הכלכליים חברתיים ביישוב העירוני לא חלו על הכפרים בתקופה הנדונה , והמצב הכלכלי חברתי ביישובים אלה היה שפיר ואחיד פחות או יותר . נראה אפוא , כי יישובי המגזר הכפרי , שהתקיימו בעיקר בהר המרכזי של ארץ ישראל , שימרו את אורחות החיים המסורתיים , ורבות מהשפעות ה'קדמה' לא הגיעו אליהם . הם אמנם הושפעו במידה מסוימת מן התהליכים הנדונים , אלא שהשפעה זו הייתה חלשה ביותר לעומת המצב בערים . ישראל ויהוד...
אל הספר