ציבור מרשימים , שנבנו ביזמה ממלכתית . מסקנה זו עולה בקנה אחד עם התמונה המצטיירת במקורות ההיסטוריים , הן המקרא הן התעודות החוץ מקראיות . יחד עם זאת , שתי הממלכות לא היו שוות בכל דבר ועניין . ישראל הייתה גדולה ומפותחת בהרבה מיהודה . הריבוד החברתי בממלכה זו היה מורכב יותר וכלל את כל רצף המעמדות , ואילו ביהודה התגלו רק שני רבדים חברתיים עיקריים י מיעוט של עשירים ובעלי אמצעים ורוב של בני המעמד הנמוך . תמונה דומה עלתה מניתוח המדרג היישובי . בממלכת ישראל פעל במידה רבה 'חוק סדרי הגורל , ' בעוד בממלכת יהודה פעל 'חוק העיר הראשה . ' ההסבר להבדלים בין שתי הממלכות טמון כנראה ברמת ההתפתחות השונה שלהן . 'חוק העיר הראשה' מאפיין חברות שרמת העיור בהן נמוכה יחסית , ואילו 'חוק סדרי הגודל' מאפיין בדרך כלל חברות שהעיור בהן מפותח . בהתאמה , ריבוד חברתי דו מעמדי טיפוסי ל'מדינות חקלאיות פשוטות , ' ואילו ריבוד רב מעמדי מתאים למצב המוכר ב'מדינות חקלאיות מתקדמות . ' גם במקרה זה הולמת המסקנה את ידיעותינו מן המקורות ההיסטוריים , שישראל הייתה לפיהם מפותחת יותר מיהודה . שאלת הריבוד החברתי כפי שראינו בפרקים ראשון-שני ...
אל הספר