אחרית דבר בספר זה נעשה ניסיון ראשון לבחון באופן מקיף את החברה הישראלית בתקופת המלוכה לאור הממצא הארכאולוגי . בניגוד למחקרים קודמים , הממצאים הרבים שנתגלו בחפירות ויוחסו לתקופה זו שימשו מקור עיקרי , ואילו העדויות הכתובות שימשו להשלמת התמונה . אף שאופיין של עדויות אחרונות אלה מעורר בעיות רבות וסבוכות , נראה כי אסור להתעלם מהן , וכפי שניתן היה לראות בפרקים השונים , יש בהן מידע שערכו לא יסולא בפז בכל ניסיון לשחזר את החברות הקדומות . המחקר בחן את החברה בכללותה , על רבדיה , שכבותיה , אזוריה ומגזריה השונים . כל אחד מהיבטי המציאות החברתית ( מעמד מסוים , מגזר יישובי , אזור וכיוצא בזה ) נבחן הן בפני עצמו הן לאור היבטים אחרים . הממד ההשוואתי מקנה פרספקטיבה רחבה , ומאפשר לעתים להכריע בשאלות שנראו בלתי פתירות . כך , למשל , השאלה האם הממצא הארכאולוגי בעיר מעיד על ריבוד חברתי כלכלי חד עשויה הייתה להישאר ללא פתרון בהיעדר קנה מידה ברור למוד בו את פירוש הממצא בתור אינדיקציה למידת הריבוד , ואולם ההשוואה לריבוד החברתי במגזר הכפרי הבליטה את חריפותו של הריבוד החברתי בערים . דוגמה נוספת היא ההבדלים בין ממלכו...
אל הספר