שטיפוס זה נדיר באתרים שאינם ישראליים , בניגוד גמור לשכיחותו בהתיישבות הישראלית . היבטים חברתיים קוגניטיביים אנו שבים אפוא להצעתו של שילה , ומקבלים את טענתו שבית ארבעת המרחבים הוא בית המגורים האופייני לחברה הישראלית . אפשר שבתקופת הברזל א , כאשר טיפוס זה רק הופיע , ועוד לא היה נפוץ ביותר , השתמשו בו מתיישבים שונים בחבלי ההר של ארץ-ישראל , ישראלים ונכרים כאחד , משום שמצאו בו , כבמבנים אחרים , יתרונות פונקציונליים כאלה ואחרים . אולם במשך הזמן הפך בית ארבעת המרחבים לטיפוס האופייני לישראלים , גם אם בני קבוצות אתניות אחרות אולי המשיכו להתגורר בבתים מטיפוס זה לעתים ( נדירות . ( יש לשער כי הישראלים אימצו טיפוס בנייה זה , מכיוון שתכונות המיוחדות לו הלמו היבטים מסוימים של עולמם החברתי . לכיוון זה מרמזת גם העובדה שבית ארבעת המרחבים שימש כתבנית אב לא רק למבני מגורים אלא גם לצרכים אחרים , כגון מבנים ציבוריים , מערות קבורה , ואולי אפילו מקדשים ( אם כך נפרש את תכניתו של המקדש בערד , שהוא המקדש היחיד המוכר מבחינה ארכאולוגית בתקופה זו בממלכות ישראל ויהודה . ( להלן נציע כמה הסברים אפשריים , המצטרפים זה ...
אל הספר