סיכום

תאורטית . הרי ככל שהזמן מתקדם והמדינה מתפתחת יותר ויותר צפוי המדרג היישובי להתרחק מהתאמה למודל 'העיר הראשה' ולהתקרב למודל 'סדרי הגודל . ' במילים אחרות , התפתחות חד כיוונית הייתה מביאה לצמצום הפער בץ עיר הבירה ובין שאר היישובים במדרג . אולם במציאות הפערים דווקא התרחבו . ברור אפוא שאין להקיש באורח פשטני מנתוני המאה הח' על המאה הי' לפנה"ס . אופי ההתיישבות הכפרית בחברה חקלאית מתקדמת יש מדרג יישובי מגוון יותר בהשוואה לחברה חקלאית פשוטה , כלומר מגוון יישובים בהיקפים שונים . ככל שקשה ליישם הבחנה זו על הממצא מן המגזר הכפרי בשתי הממלכות , משום שידיעותינו על מגזר זה חלקיות ביותר , נראה כי יש די נתונים המעידים על הבדל בסיסי בין ישראל ליהודה . המגזר הכפרי בישראל מורכב בעיקר מכפרים , ואפילו כפרים גדולים , ואילו המגזר הכפרי ביהודה מורכב בעיקר מחוות , והכפרים נדירים יותר . נראה כי ההתפתחות היישובית בישראל הייתה מתקדמת יותר מיהודה . מרבית האתרים הכפריים הישראליים בשלו והגיעו לרמת התפתחות של כפר או אפילו כפר גדול , בעור התפתחותם של האתרים הכפריים היהודאיים נותרה מוגבלת . הנתונים מצביעים אפוא על כך שביש...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי